בלוג

מסלול למיטיבי שקט.

אם נגיד, אבל רק נגיד הייתי מורה דרך. הייתי בוחר להתמחות רק באזור אחד. הוא אזור ים המלח.

אני משוטט באזור המופלא הזה כבר כמעט 3 עשורים. נמשך לאזור הזה כמו דבורה לצוף.

למה? כי האזור הזה מותיר אותך פעור פה מה שגורם למטיילים בו להישאר שקטים.

סוג של התמכרות קשה וזה בכלל לא משנה לי אם מדובר ב 43 מעלות בצל בקיץ או 3 מעלות לפנות בבוקר בחורף.

אופי ה Get lost שלי הפעם היה מעט שונה כי בחרתי ללכת לאיבוד ב 3 אזורים שונים במרחב הזה כאשר לכל סיבוב רגלי הקדשתי בין שעה לשעה וחצי.

אזור שיטוט ראשון

את הרכב השארתי בצומת קליה בתחנת הדלק ומשם יצאתי רגלית לכיוון מזרח.

לא תוכלו לטעות כי יש כביש אחד בלבד הנע לכיוון מזרח עליו סביר להניח רק אתם תלכו.

זהו מסלול שיטוט שלכאורה נראה כי אין בו כלום מעניין. מבנים ישנים, עזובה וכד' אבל בדיוק שם מונח הקסם.

אם אתם רק אנשים של נופים אז שחררו, השיטוט הזה לא בשבילכם.

אבל אם אתם סקרנים חסרי גבולות ולעתים חסרי בינה כמוני 🙂 קחו לכם שעה וצאו מזרחה ומעט צפונה בין בריכות ההמלחה והאידוי ובין המבנים הישנים.

לטעמי מדובר ב לא פחות מ גן עדן לחובבי צילום

*חפשו את הערימה הלבנה שבתמונה למעלה.

אזור שיטוט שני

נסיעה קצרה לאזור הנמצא דרומית לשמורת 'עינות צוקים'.

כאן אני כבר מודיע מראש, אל תשאלו אותי איפה בדיוק השארתי את הרכב וכמה לא אחראי מה שאני עושה אבל זה אני.

הכל הכל הכל ע"פ שיקול דעתכם האישי בלבד. כאן לא מדובר במסלול טיול משפחתי.

כל אחד עושה או יעשה זאת רק ואך ורק על אחריותו האישית.

אמנם יש (לפחות בעת כתיבת שורות אלו) כאן שביל ברור וחד משמעי שמוביל ישירות לקו החוף, עדיין האזור מוקף בולענים!

השביל המוביל אל קו החוף חושף את האסון הנורא של האזור הזה ואת מה שיכולנו ואולי אף יכולים למנוע אך איש לא עושה דבר.

אני משאיר את הנושא לדיון בפורום אחר, לא לכאן.

אזור שיטוט שלישי

מסלול למיטיבי שקט. אם אתם חובבי שקט כמוני.

התרחקות מאנשים עושה לכם את זה וה'לבד' מעיף אתכם לחלל. 3 השיטוטים הללו (כבר מגיע ל שלישי) הם בול עבורכם.

הסיכוי שתפגשו מישהו בשיטוטים הללו שואף ל 0

אוקי, מגיע לנקודה השלישית והיא ממוקמת מעט דרומית למנחת 'בר יהודה'. הוא מנחת המטוסים ואתר הצניחה החופשית הממוקם מול מצדה.

מעט דרומה למנחת ומצד שמאל של הכביש (דהיינו מזחית אליו) עוברת תעלה המובילה מים מחלקו הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי, לבריכות האידוי.

את התעלה לא רואים מהכביש ואני גם לא בטוח שמותר להסתובב כאן.

בכל מקרה בחרתי לעצור את הרכב במקום שבו שוב לא היה ספק שניתן להיכנס עם הרכב. שביל ברור, מהודק, מסומן וכד'.. אין מקום לטעות או לפרש את השביל הזה אחרת.

אבל…

מהשביל תצטרכו לצלוח כמה עשרות מטרים עד שתגיעו לסוללה גבוהה מעשה ידי אדם.

טיפוס זהיר על הסוללה ויתגלה בפניכם עולם מדהים כמו שרק כאן יכול להתגלות.

מה מכאן?

אתם תחליטו מה מכאן! אני בחרתי ללכת לאורך המים לכיוון צפון וחזרה. ניתן גם לכיוון דרום.

אין מילים לתאר את המקום, התחושה והשקט.

לסיכום

היה זה יום Get lost במיטבו.