You are currently viewing למה חשוב להתרחק מ'החוף'?

למה חשוב להתרחק מ'החוף'?

מסלול טיול בראש.

הצעה. בואו נניח לרגע בצד את עניין הנופים, בעלי החיים והאנשים שנפגוש כשנצא לשוטט בשטח. אני רוצה להאיר עם פנס (ראש) על נקודה חשובה.

אחת התחושות שאני אוהב ביציאה לשטח בכל פעם מחדש היא תחושת המסוגלות.

אסביר בקצרה,

היציאה לשטח הפתוח מאפשרת ומיד שני סוגי התמודדות.

התמודדות אחת – התרחקות מבסיס האם , מהמוכר ומה'בטוח'.

התמודדות שניה מקבילה – התקרבות ליעד גם אם הוא לא הוגדר במפורש. חזרה לרכב בתום השיטוט היא יעד.

מבלי בכלל להתאמץ, כל יציאה לשטח מתרגלת את שני סוגי ההתמודדות במקביל.

מה אני מציע? רק לשים לב

כשאתם יוצאים לשטח שימו לב לתחושה המיוחדת הזו של עזיבת המקום הבטוח קודם כל.

מעבר למסלול הפיזי אליו אתם יוצאים, שימו לב למסלול טיול בראש שלכם.

באופן אישי אני מאוהב בתחושה של התרחקות עד כדי לאבד קשר עין / מגע / שמיעה עם המקום הבטוח אותו עזבתי.

תחושת המסוגלות והבטחון העצמי עולה ככל שמעמיקים אל תוך השטח. זה חזק במיוחד כשיוצאים למרחב לא מוכר לנו.

מכירים את זה שכשאתם מגיעים לאזור חדש, כתובת חדשה וכד'.. הדרך לשם נראית ארוכה. לעומת זאת, כאשר אתם מגיעים לאותו מקום בפעם השניה המרחק התקצר ב 1/3.

בפעם הראשונה ה'מיינד' היה עסוק בללמוד להכיר את המקום ולבטוח ביכולת האישית שלנו לנווט למקום. בפעם השניה המיינד לא היה צריך להשקיע משאבים ולכן הגעתם במהירות ובקלילות גדולים יותר בהשוואה לפעם הראשונה.

זו אחת הסיבות בגללן אני מאוד אוהב לצאת לשטחים חדשים ולחקור אותם. לא רק בגלל הנופים החדשים ולא בזכות מה שאפגוש בדרך. כלומר כן אבל מה שמניע אותי לשוטט בתא שטח חדש הוא תרגול התחושה הזו של התרחקות מ'חוף המבטחים'.

מה אוהב? מכור לזה. מה שיותר עמוק יותר ירוק/חום/כחול – כך אומרים לא? 🙂

אם לקחת את זה לחיים, אני מניח שאתם מיד מבינים את ההקבלה שאני עושה.

תרגול התחושה שוב ושוב, או תרגול נטישת חוף המבטחים שוב ושוב ושוב רק יגבירו את תחושת הבטחון העצמי וככל שתעשו זאת יותר, כך תזהו מיד דברים מחיי היום יום שלכם שלא התחלתם לבצע, או דחיתם אותם שוב ושוב כי הפחד מלצאת מאזור הנוחות השאיר אתכם שם.

בעיני עדיף החשש מלהישאר לבד תקוע בשטח (שזה לעולם לא לא קורה תכל'ס) אליו יצאתם, מהחשש שהשאיר אתכם באזור הנוחות.

פרספקטיבה

לבנות שלי (הבת הגדולה בתמונה הראשית) מאז נולדו אני תמיד אומר. כשתסיימו את השירות הצבאי, רגע לפני שאתן צוללות אל תוך מסלול החיים. צאו לעולם הגדול ולזמן ארוך. זו הדרך היחידה להתבונן על החיים שלנו מהצד ואז להתחיל לשאול שאלות שלפני כן לא יכולנו או לא ידענו לשאול.

רק כאשר מביטים מרחוק ומהצד על עצמנו, על הסביבה שלנו, על הדרך שעשינו עד כה ובשקט, ניתן להבין ולהחליט מה מכאן והלאה.

איני מכיר דרך טובה יותר להתבונן על עצמנו מעט מן הצד למעט יציאה לבד לשטח גם אם זה מתחת לבית ולמשך שעה.

Get lost חברים

כתיבת תגובה