מסלול טיול של שֶׁקֶט.
בכל יציאה לשיטוט שטח אני מקפיד לבחור לתרגל משהו. זה אומר לקחת משהו שאני מודע לכך שאיני מקדיש לו מספיק תשומת לב ובעקבות כך אני מפספס דברים שמתרחשים בשטח סביבי ובתוכי.
מבלי לבלבל את המוח יותר מידי אתן מס' דוגמאות להמחשה.
תרגול הליכה שקטה – תשומת לב החוצה.
הכוונה היא לשוטט עם תשומת לב לשמיעה של הקולות סביבי. זה אומר בין היתר להוריד קצב הליכה.
זה אומר להימנע מלהיכנס לשטח כמו שאנחנו רגילים בשעטה קדימה על 'אוטומט' בכל המרץ עם תשומת לב אפסית ובינתיים הברחנו בערך את כל חיות היער 🙂 נגיד.
במקום הליכה שהיא "בום וטרח" הליכה לטובת "כלום ורך".
אחד הדברים הנפלאים בשיטוט שטח ולבד הוא ההזדמנות להיות בקשב למתרחש סביב.
מבלי לנתח את העניין ומבלי לתת לנושא נופך 'רוחני'. האזנה החוצה היא כלי עוצמתי שמשפרת באופן דרמטי את ההבנה של השטח.
הזדמנות מעולה לתרגול העניין הוא למשל כניסה לתא שטח ביום גשום ובנקודה כלשהי פשוט לעצור ולהאזין.
ככל שתתרגלו את העניין תוכלו אפילו "ללטף ציפור" – מונח שהכרתי מספרו של טום בראון 'דרכו של גשש'.
לפני מס' חודשים העמקתי השיטוט בשטח למקום מרהיב ששמו 'עין גבול'. ההליכה השקטה והישיבה השקטה לאורך זמן זימנו לי צפיה מטווח 0 בשני צבאים שירדו ללגום מהמעיין ולא שמו לב כלל לנוכחותי. כלומר הייתי בטווח אפס מ 'ללטף ציפור', במקרה זה צבאים.
אלו כמובן טסו עפו דילגו להם בשניה בה הזזתי את היד כדי לנסות להגיע למצלמה. במילה אחת Magic והיא תוצר ישיר של 'הליכה שקטה'.
אני מוכן להתחייב שאם תתרגלו את העניין מספר פעמים תגלו עולם ומלואו. מה שמעביר אותי לדבר הבא.
תרגול הליכה שקטה – תשומת לב פנימה.
תרגול שיטוט שמטרתו בעיקר להקשיב למה יש לראש שלנו לומר. בא לכם לדבר לעצמכם? עופו על זה. אין כמו שיטוט שטח עצמאי לנהל שיחות ערות קולניות לשחרר זבל מהראש.
סיימתם עם המונולוג הקולני? שחררתם את השֵׁד? יופי. עכשיו עברו למוד שקט ונסו לתת רק לראש וללב להוביל את השיטוט.
רגעים בהם כל פיסת נוף תעורר תחושות מדהימות ותשומת לב לפרטים ולמחשבות שאולי הדחקתם.
'שיטוטבע' בָּדָד הוא אחד הכלים החזקים הקיימים להתבוננות פנימה עד כדי כך שהמסביב נעלם. באופן אישי אני נעזר בכלי הזה לקבלת החלטות, לפיתוח רעיונות ולחזק אהבות.
אם אתם בעניין של עיבוד תחושות, מחשבות וכיו"ב, תרגול הליכה שקטה הוא הדבר.
תרגול נעים
