אתחיל בלהחזיר בשאלה. מדוע שאלה מסוג זה עולה בכלל? אוקיי, כולנו יודעים את התשובה תכל'ס.
התשובה לכך, או סליחה השאלה הזו עולה כי היא נשנעת על דפוסים קבועים שלנו.
בדיוק כפי שרובנו מחונכים ללכת במסלול זה או אחר. יש "מסלול" והחינוך או ההנחיות הן ש"יש לבחור במסלול".
ככה אנחנו נעים בחיים ואז גם מביאים זאת לשטח כי הדפוס כבר "ארוז" לנו ב"תרמיל" (ראש).
שימו לב לאבסורד העצום.
שטח, מרחב אין סופי של מראות, תחושות, קולות, ריחות, חוויות. חופש תנועה מחשבתי פיזי מוחלט ואז בא מישהו ואומר הי… "זה המסלול, לכו מכאן".
משאיר לכם לחשוב לבד על העניין וכעת אחבר אותו לשאלת ה – מסלול מעגלי או הלוך ושוב?
מסלול מעגלי או הלוך ושוב?
בפשטות. מסלול הלוך ושוב הוא לחלוטין מעגלי.
מדוע? כי הדרך לשם לעולם לא נראית כמו הדרך משם.
עשו ניסוי קטן. צאו להליכה בשדה קרוב לבית על שביל מוכר. נועו בו כמה שתנועו בו ולאחר מכן שובו עליו בדיוק באותה הדרך.
האם 2 הדרכים נראו אותו הדבר?
בואו נעבור שלב
תרגול מעט יותר מתקדם. נסו לצאת לשטח לבד בלי "להחזיק" שאלה. "לאן אלך"? "כמה זמן"? "מאיפה אחזור"? "האם לקחתי כל מה שצריך"?
לוקח זמן לתרגל שקט במיוחד עם יציאה לשטח.
המעבר מהיום יום של כולנו להליכה בשטח לבד הוא מעבר חד אך מהווה הזדמנות פז למשהו חדש.
מה חדש? הכל 🙂
אנו מורגלים לשאול שאלות ומיד לקבל תשובות.
בינינו, את מרבית התשובות אנו שואבים מאין סוף מידע העוטף אותנו. יחד עם זאת אנו מאבדים את הרצון והתשוקה הטבעית עמה הגענו לכאן, והיא לחקור בכוחות עצמנו.
יצאתם לשדה ליד הבית. האם זה משנה מאיפה תחזרו? כנראה שלא.
מה כן משנה? שיצאתם.
מעגלי או הלוך ושוב? נראה לי שהבנתם כבר.
ביי,
ניפגש בשטח.
