טיול בין מטעי גפנים.
בניגוד לכל הכללים, הפעם הרגשתי צורך עז לפרוץ את גבולות 'כללי' השוטטות העצמאית ולכך מוקדש אזור השוטטות הבא.
רקע קצר לפני שנצא לשוטט
לכל מקום יש את התחושות שהוא מעלה ומביא עמו. בדיוק כמו שהאחד אוהב ונמשך לנוף מדברי והאחר אוהב ונמשך לנוף מיוער למשל.
יש סיבה לכך, אנחנו לא סתם 'נמשכים' למקומות מסוימים ואין טעם גם לנתח את ההסבר. העובדה היא שמקום או אזור מסוים מושך אותנו ומעורר בנו תחושות ברורות.
מרחב השוטטות הבא עושה זאת גם כמובן אך עם 'בונוס' משמעותי. זהו הוא אחד המרחבים הכי רומנטיים בהם נתקלתי בחודשים האחרונים.
לאור הממצאים הרומנטיים על המקום הבא התעקשו לקחת אתכם מישהו / מישהי שאתם אוהבים. הכי אוהבים. לבד כאן זה כמו בכל שוטטות כיף אדיר, אבל כשתצאו ותגיעו לכאן לבד מיד תרגישו על מה אני מדבר.
הנוף כמו תמיד הוא חלק בלתי נפרד מ'חבילת' השוטטות אבל המרחב הבא הוא שילוב של הכל מהכל והקסם… הוא כמו תמיד נמצא מתחת לאף של כולנו.
טיול בין מטעי גפנים
היכן נמצא המרחב הרומנטי הזה? כאן – הנה קישור לאן להגיע ומשם רדו מהרכב ותראו כבר לבד לאן לצעוד. את גבעות מטעי הגפנים לא תפספסו גם אם תצאו מהבית בלי משקפיים.
עצם השוטטות בין מטעי גפנים עצומים תחת שמיים כחולים ומעוננים בחורף מלווה ברוח מקפיאה זו חוויה בלתי נשכחת.
לזה הוסיפו מעיין ונחל בהם תיתקלו אם תתמידו בשיטוט בין הגבעות וקיבלתם חבילת שיטוט שלמה ומושלמת.
מדובר על המרחב שבין מנזר לטרון לבין היישוב נווה שלום.
על מרחב לשוטט בו ותחושות
ייתכן ובהמשך אקדיש מאמר שלם לעניין התחושות ולחיבור למרחב בו שוהים. זה לחלוטין עניין של תשומת לב. יכול להעיד על עצמי שכל מרחב שוטטות מעורר בי תחושה מסוימת.
כך גם אצל כל אחד ואחת מאתנו וזה קל ופשוט לזהות את זה. איך? תראו איזה חיוך עולה לכם על הפנים רק מלהסתכל על התמונות שצירפתי ומיד עולה חיוך וחשק לצאת לכאן או לכל מרחב אחר.
הרי מה מניע אותנו לפעולה? מה יניע אותנו לצאת לכאן? התחושה שעולה מהשילוב שבין התוכן כאן לבין התמונות. אלו יעלו (או לא) חשק ורצון לצאת לראות מקרוב אבל בעיקר, להרגיש ולחוש את מה שאני טוען שעולה כאן בצורה חזקה.
איזו תחושה אני פגשתי כאן? מה גרם לי לכתוב מאמר בנושא ולהעמיק בו? אהבה ענקית.
מה יקרה לכם? צאו עם אהוב/ה שלכם לכאן תגלו בעצמכם.
Get lost זה לא רק לשוטט בשטח להזכירכם 🙂
תיהנו
